ashdod10 logo

כיצד הפך רחוב האלמוגים לרחוב הפחים?

תושבים המתגוררים ברחובות דקר, דולפין והמפרש ברובע ד' מתלוננים כי פחי האשפה שהציבה העירייה על המדרכות חוסמים את המעבר ומאלצים את הציבור להסתכן ולרדת מהמדרכות לכביש
חן בוקר | חמישי, 23 ינואר 2014 17:20

המשרד להגנת הסביבה בחר באשדוד כאחת מ-31 הרשויות המקומיות החלוצות שמובילות את מהפיכת הפרדת הפסולת הביתית, פרוייקט שהחל בעיר ביולי 2012. הרבעים הראשונים בהם הופעל הפרוייקט היו ט"ו ו-ט"ז ומאז הצטרפו לפרוייקט בהדרגה רוב רבעי העיר. בחודשים הקרובים יופעל הפרוייקט גם ברבעים האחרונים,בהם רובע י"א.

הטיפול בפסולת הוא בעל חשיבות רבה, שכן פסולת גורמת, בין היתר, לפליטת גזי חממה, פוגעת בשטחים פתוחים, גורמת לשריפות ומזהמת את מי התהום. ישראל מדורגת אחרי ארה"ב בנפח פסולת לנפש. על פי סקרים בעולם המערבי, כל תושב מייצר מעל 2 ק"ג אשפה ביום, כשהאשפה האורגנית מהווה למעלה מחמישים אחוזים מהאשפה ובמהלך חייו מייצר אשפה כוללת בכמות שהיא פי 600 ממשקל גופו כבוגר. בשנת 2005 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לאומית לטיפול בפסולת. על פי התוכנית, מטרת המדינה היא לייצר פחות אשפה, להגדיל את מיחזורה ולהקטין את נפח ההטמנה. הממשלה נתנה לרשויות המקומיות שמשתתפות בפרוייקט הפרדת הפסולת מענקים שאמורים להוות תמריץ להקטנת כמות האשפה שמגיעה להטמנה. ובחזרה לפרוייקט באשדוד.

הפחים שהוצבו ליד הבתים ברבעים בהם כבר מופעל הפרוייקט מפרידים בין פסולת רטובה אורגנית, לפסולת יבשה. הפסולת האורגנית, שהיא בינתיים קטנה מהמצופה, מועברת למתקן טיפול מחוץ לעיר המיישם טכנולוגיות של קומפוסטציה היוצרות דשן טבעי עשיר ובריא, שניתן להשתמש בו בחקלאות. הפסולת היבשה מוטמנת באתר המיועד לכך. על כל טון פסולת שנשלח להטמנה משלמת העירייה היטל הטמנה. הפרדת הפסולת אמורה להקטין את כמות האשפה הנשלחת להטמנה ותורמת להפניית משאבים של העירייה לתחומים אחרים. רעיון הפרדת הפסולת הביתית הוא חיובי ביותר, שכן מדובר בפעולה פשוטה שמשפיעה מיידית על הסביבה. הבעיה היא עם פחי האשפה הגדולים שמוצבים על המדרכות ופוגעים במרחב ובקיץ גם מדיפים צחנה בגלל תסיסת האשפה. הבעיה גדולה עוד יותר כשמדובר במדרכות צרות יחסית כמו ברחובות דקר, הדולפין והמפרש ברובע ד'.

תושב המתגורר ברחוב דקר: "הפחים חוסמים את המדרכות והילדים שהולכים לבית הספר או חוזרים ממנו, נאלצים לרדת לכביש ומסכנים את חייהם. כך גם נכים על כסאות גלגלים או הורים עם עגלות ילדים. פנינו לעירייה והצגנו בפניהם את הבעיה. כמות הפחים אמנם הופחתה מעט אבל הבעיה עדיין קיימת. אני מקווה שעד שהבעיה תיפתר, אם בכלל, אף אחד לא ייפגע ולא ייווצר מצב שנגיד את המשפט הבנאלי שהכתובת היתה על הקיר". מבדיקת "השבוע באשדוד" עולה, כי הבעיה המדוברת היא גם נחלתן של רשויות עירוניות אחרות, שמשתתפות בפרוייקט ונראה כי מתכנני הפרוייקט במשרד להגנת הסביבה לא נתנו את הדעת לבעיות שעלולים לגרום פחי ההפרדה הגדולים שמוצבים על המדרכות.

תגובת העירייה: "גובש פתרון מוסכם לכל האזור" דובר עיריית אשדוד אדי בן חמו מסר בתגובה כי :
"הרחובות דקר המפרש והדולפין הוכנסו כמו שאר 42,000 בתי אב באשדוד לתוכנית ההפרדה במקור. במהלך הצבת כלי האצירה עלתה טענה של תושבים בדבר סוג כלי האצירה שהוצבו במקום, ומר דני אלגרט - המשנה לראש מינהל התפעול, נפגש עמהם (באסיפת דיירים שהייתה בביתו של אחד מתושבי רחוב דקר) וביחד עם נציגות נבחרת של התושבים גובש פתרון מוסכם לכלל האזור. עיקר ההסדר הינו צמצום כמות כלי האצירה על ידי יצירת שותפות בין בתים לכלי אצירה, וכן הצבת טמוני קרקע במקום כלי אצירה אישיים. הנושא בוצע ברחוב דקר ובתקופה הקרובה יבוצע ביתר בתי האב ברחוב הדולפין וברחוב המפרש . הפעילות מתואמת עם מנהלת הרובע וניתן להתעדכן בביצוע דרך מנהלת הרובע" .