ashdod10 logo

חייה העלובים של כרמלה דלויה ז"ל

כרמלה דלויה (74) עברה מסלול חיים קשה, ובמשך רוב שנות חייה היתה ערירית וגלמודה היא התגוררה בדירה מעופשת ברובע א', עם צרכים על הרצפה, ללא מים וללא חשמל פעילים בתנועת "בני עקיבא" החליטו להירתם למען כרמלה, שיקמו את ביתה וגרמו לה לחזור לחייך עם זאת, באגף הרווחה בעיריית אשדוד התקשו לעזור לה, בטענה כי בעיותיה הנפשיות הובילו למבוי סתום, בכל הקשור לתהליך שיקומי שוהוצע לה  טל עזרן מ"בני עקיבא" טוענת: "כרמלה ממש לא הייתה משוגעת, וממש לא היה ממה לפחד ממנה. אם אני בת 18 ולא פחדתי, אז גם לאחרים לא היה ממה לפחד". כרמלה הלכה לעולמה לפני שבועיים, ורק לאחר מותה הגשימה חלום: ארבע אחיותיה מחו"ל הגיעו לארץ ללוות אותה בדרכה האחרונה.
מערכת אשדוד10 | שני, 31 דצמבר 2012 10:11

 הסיפור הבא הוא לא עוד סיפור רגיל ששומעים עליו כל יום, הסיפור הבא מביא מקרה מזעזע של הזנחה ואטימות הן מצד הרשויות והן מצד הסביבה, הזנחה שנגמרה בסוף עצוב, שאולי יכול היה להסתיים אחרת ולהאריך את חייה של כרמלה דלויה (74) הקשישה והחולה.

"הלוואי ויערכו לי הלוויה בזמן שאני חיה כדי שאוכל לראות את האחיות שלי", המשפט העצוב נאמר על ידי כרמלה עצמה בשיחה עם טל עזרן, מתנדבת בת 18, ב"בני עקיבא" בעיר.

הגעגוע של כרמלה לאחיותיה נבע מהסיבה הפשוטה שארבע משבע אחיותיה גרות בחו"ל ושלוש האחיות האחרות מתגוררות בארץ, אך רחוק מאשדוד. סיבה נוספת למציאותה העגומה של כרמלה היא העובדה שהיא לא נישאה אף פעם, ומעולם לא הביאה ילדים לעולם ובכך נוצרה מציאות של בדידות וזעקה גדולה לעזרה, בעת הגעתה לגיל הזקנה.

טל עזרן, יחד עם עמיתה לתנועה נתיב מזרחי, התוודעו במקריות לסיפורה של כרמלה, לאחר שחברם ל"בני עקיבא" פגש אף הוא במקרה בכרמלה ברחוב בזמן שהלכה לעבר ביתה עם ההליכון שלה וביקשה ממנו לעזור לה להגיע אל ביתה. המתנדב הצעיר מ"בני עקיבא" הגיע אל ביתה של כרמלה והתוודע למציאות הקשה בה היא חיה והחליט ליידע את טל ונתיב, שבמסגרת התנדבותם מעניקים תרומות בסתר של מוצרי מזון אל סף ביתן של משפחות נזקקות.

נתיב וטל החליטו לנסוע לביתה של כרמלה בעצמם כדי לבחון את המקרה המדובר ובכך לחלק גם לה מוצרי מזון מדי שבוע. "כשהגענו אליה לדירה ראינו הזנחה בצורה שאי אפשר לתאר, היא כל כך התביישה מזה שנאלצנו לראות מה קורה אצלה בדירה", כך נזכר נתיב. הדירה של הקשישה הייתה מלאה בצרכים על הרצפה, מהסיבה שהיה לה קשה להגיע לשירותים בשל מחלות רבות מהן סבלה ומגבלות פיזיות, דירתה הייתה ללא חשמל וללא מים חמים שלאחר תחקיר קטן גילו המתנדבים כי כלל אין לה דוד שמש, שיכול לספק לה מים חמים.
נתיב וטל נקשרו מיד לכרמלה והחלו להגיע אליה כמה פעמים בשבוע עם חבילות אוכל, ויחד עם חבריהם לעמותה ניקו את דירתה, קילחו אותה ודאגו לצרכיה הבסיסיים. לאחר שסיפורה של כרמלה נחשף, יצרו השניים קשר עם אחייניתה של כרמלה, שרה, שפתחה במאבק למען דודתה הקשישה והצליחה לאחר זמן קצר להשיג דוד שמש לדירתה.

נתיב ממשיך ומספר: "לא היה לה כלום בבית. לא מוצרי היגיינה ולא תרופות. יש לי ידידה שלומדת רוקחות, אז יחד איתה הלכתי לבית מרקחת, השגנו מרשם לתרופות וסידרנו לה מחדש את ארון התרופות בדירה כולל מוצרי היגיינה לצרכיה האישיים".

כרמלה הרגישה שפויה בין לא שפויים

מבחינתה של הקשישה המסכנה הסיפור היה רחוק מלהסתיים למרות עזרתם של אחייניתה ושל המתנדבים הצעירים מ"בני עקיבא", שכן מקורביה מספרים על התעלמות והזנחה מצד גורמים שונים. "היא ממש לא הייתה משוגעת וממש לא היה ממה לפחד ממנה, אם אני בת 18 ולא פחדתי אז גם לאחרים לא היה ממה לפחד", שוללת טל הצעירה בנמרצות את אותן טענות.

נתיב מזרחי: "היו כאלה שטענו שהם מפחדים ממנה, והם לא מעיזים להתקרב אליה, ואני כאחד שמגיע מתחום החינוך שואל את עצמי איך הם יכלו לומר דבר כזה על מטופל שלהם? לא יכול להיות כזה דבר, זה התפקיד שלהם. אני שואל את עצמי מה היה קורה אילולא לא היינו מגיעים אליה, יש מצב שהיא הייתה פשוט נרקבת בבית שלה".

לאחר לחץ גדול של טל ונתיב, הוחלט להתייחס למקרה של כרמלה, והחתימו אותה על טופס אישור כניסה לבית אבות, דבר שכרמלה והצעירים ייחלו לו תקופה ארוכה.

כניסתה של כרמלה לבית אבות באשדוד נמנעה מהטענה, כי אף אחד לא מוכן לעבוד איתה כי היא אישה קשה ותוקפנית, דבר שסותר עצמו כמובן מפאת העובדה המציאותית שמתנדבים בני 18 הצליחו להתמודד איתה למעלה משנה בשגרה יומיומית.

האופציה היחידה שנפתחה בפני הצעירים מטעם משרד הרווחה הייתה מוסד ל"תשושי נפש" בנהריה. המתנדבים לא סיפרו לה אודות המקום על מנת שהיא תוכל להיכנס סוף כל סוף למסגרת ששם יוכלו לטפל בה באופן קבוע כי למרות הדאגה והאיכפתיות, יש גבול שבהם יכולים המתנדבים לטפל בה לבדם.

לאחר תקופה של חצי שנה בה בילתה כרמלה במוסד לתשושי נפש, היא ביקשה לחזור לאשדוד ולהיות קרובה לצעירים האהובים שהפכו להיות כמו ילדים שלה. לטענתם של נתיב וטל, אחת הסיבות לעזיבתה של כרמלה את המוסד בנהריה שהיא הרגישה שהיא שפויה בין לא שפויים ולא הרגישה בכך בנוח.

bnei akiva edit

הנערים הצעירים מבני עקיבא בינהם גם טל עזרן.

"כשהיא חזרה מהמוסד היא נראתה פשוט נפלא כתוצאה מטיפול קבוע. היא נראתה צעירה בעשר שנים והיא רזתה קצת והייתה כל כך מאושרת, אבל באיזשהו שלב היא רצתה להיות קרובה אלינו", אומרת טל בעצב.

חצי שנה לאחר ששבה כרמלה אל ביתה מהמוסד בנהריה, מצבה הבריאותי החל להידרדר עם הזמן עד שהלכה לעולמה והגשימה את חלומה שהשמיעה באוזניה של טל, כי בלוויה שלה הגיעו כל אחיותיה מחו"ל ומרחבי המדינה וספדו לה: "היית האמא של כולנו". נתיב וטל שטיפלו בכרמלה במסירות יחד עם חבריהם ל"בני עקיבא", בטוחים שטיפול נכון יכול היה להאריך את חייה של כרמלה בעוד כמה שנים.

"היא הייתה אישה מאד נחמדה ומאד אהבנו אותה, אני ממש שמח שהייתה לנו את הזכות לעזור לה", כך מסכם נתיב בעצב אך עם זאת הוא מדגיש כי הסוף העצוב היה יכול להיות אחרת ומפנה אצבע מאשימה: "עצוב לי שבמקום שגופים שהיו אמורים לעזור לנו הקשו עלינו, במקום לשמוח על כך שאנחנו מטפלים בה ועושים את העבודה שהם אמורים לעשות. בהרבה פעמים נתקלנו בדלתות סגורות ואטימות".
כרמלה דלויה ז"ל הובאה למנוחות ונטמנה בבית העלמין באשדוד.

תגובת העירייה: "העובדת הסוציאלית דאגה לספק לה סיוע"

תגובת המינהל לשירותים קהילתיים: "הגב' הנ"ל ז"ל הייתה מוכרת במחלקה לשירותי רווחה שנים רבות והקשר עימה היה מורכב, הן בשל ייחודיות אישיותה והן בשל חוסר נכונותה לשתף פעולה עם כלל הגורמים הטיפוליים (לא רק שירותי הרווחה), שהתבטא אף באלימות מילולית ופיזית כלפי עובדי המחלקה ומנהלת המחלקה. על אף התנהגותה, האישה ומצוקותיה עמדו לנגד עיניהן של מנהלת המחלקה והעובדת הסוציאלית, אשר חיפשו את טובתה ופעלו ככל הניתן לסייע לה לקבל טיפול וסיעוד.

לצערנו, התנהגותה הקשה כלפי עובדות הסיעוד, מחברות הסיעוד, הביאה לידי מצב שהמטפלות סירבו להמשיך לטפל בה. העובדת הסוציאלית הצליחה למצוא עבורה בית אבות המתאים למאפייניה האישיותיים ולמצבה הרפואי, אך לאחר תקופה קצרה החלו להגיע תלונות מצד הצוות על התנהגותה והיא החליטה לעזוב את המסגרת באפריל האחרון, חודשיים לאחר כניסתה לבית האבות. העובדת הסוציאלית דאגה לספק לה סיוע חומרי ואף סיוע במימון אמבולנסים.עם שובה לביתה דאגה העו"ס למטפלת במסגרת חוק סיעוד ועמדה בקשר אינטנסיבי עם המטפלת, אחייניתה והמתנדב. מינהל השירותים החברתיים מסייע לאלפי קשישים במגוון תכניות, החל במישור החברתי במועדוני קשישים הפרוסים ברחבי העיר, מיצוי זכויות, מוקד קשב, טיפולי שיניים, ועוד וכל ניסיון להטיל דופי בעבודת המינהל חוטא לאנשים העושים מלאכה נאמנה ודיסקרטית