ashdod10 logo

העירייה הפסידה גם בעליון

חברת 'מכשירי תנועה' הגישה בשנת 2011 השגות לעירייה על גובה הארנונה שנדרשה לשלם. העירייה לא הגיבה בזמן הקבוע בחוק, והחברה עתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקיבל את הטענה.  העירייה ערערה לעליון וגם שם קיבלו את טענות החברה. בנוסף לפגיעה בהכנסות הארנונה, תשלם העירייה לחברה החזר הוצאות משפט בסך כולל של 25,000 שקלים
ענת ביגר | חמישי, 11 ספטמבר 2014 12:49

בית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהלים, דחה ערעור עיריית אשדוד ומנהל הארנונה בעירייה, על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלים, בו קיבל עתירה של חברת 'מכשירי תנועה' להורות לעירייה לקבל, השגות לגבי הארנונה על הנכס שבבעלותה ששלחה לעירייה בשנת 2011 ואשר העירייה לא השיבה עליהן במשך 60 יום בו היא מחויבת על פי החוק.
מהעתירה לבית המשפט המחוזי עולה כי בתחילת 2011 קיבלה החברה, המחזיקה כביכול נכס באשדוד שומה לכל השנה. כן קיבלה הודעה לפיה גודל השטח החייב בארנונה הוגדל ב- 147 מ"ר נוספים. חברת "מכשירי תנועה" חלקה על החישוב של העירייה והגישה שתי השגות לגבי הארנונה. את ההשגות שלחה החברה לעירייה באמצעות דואר אקספרס. שם הנמען היה מנהל הארנונה- עיריית אשדוד. עוד עולה כי מאישור הדואר, נמסרו ההשגות לייעדן ב- 14.3.11, וכי יש חתימה של פקידה. ההשגות לא נענו ע"י מנהל מחלקת הארנונה והעירייה ולכן פנתה החברה התובעת פנתה בימים 25- 26.9.11 לעירייה בטענה שמאחר שלא נענו השגותיה יש לקבלן על פי הדין. גם הודעה זו נשלחה במכתב רשום. מאחר וגם הפעם לא התקבלה תשובה פנתה החברה התובעת ב-10.11.11 שוב לעירייה. ב- 16.11.11 השיב מנהל הארנונה כי לא קיבל ההשגות ודחה את ההשגות.החברה הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי כנגד החלטת העירייה שלא ליישם בפנקסי העירייה, את ההשגות שהגישה החברה התובעת. החברה טענה בעתירה כי בנסיבות אלה יש לראותן כאילו התקבלו מכוח הדין לפי סעיף 4 (ב) לחוק הערר.
העירייה ומנהל הארנונה השיבו לעתירה וציינו שיש לדחותה על הסף. בין יתר טענותיהן הפקידה שחתמה על המכתב עובדת במחלקת מזכירות, וכי המזכירות אינה משרד מנהל הארנונה ואף אינה חלק מאגף הגבייה בו נמצא מנהל הארנונה. וכי קרתה תקלה מצערת במיון הדואר.  עוד נטען כי החברה הגישה השגותיה באיחור.
שופטת בית המשפט המחוזי חני סלוטקי קיבלה העתירה 21.3.12 ופסקה: "משנתקבלו ההשגות בענייננו במשרדי המשיבה 1 ביום 14.3.11, יש לקבוע כי מנהל הארנונה קיבל את ההשגות ביום 14.3.11 ולא השיב עליהן במועד שנקבע בחוק אלא לאחר כארבעה חודשים.... ומשלא השיב מנהל הארנונה בתוך שישים הימים מיום קבלת ההשגות, ייחשב הדבר כאילו החליט לקבלן".
בית המשפט פסק כי על העירייה ומנהל הארנונה לשאת בהוצאות העותרת בסך 15,000 שקלים.
העירייה כאמור ערערה לבית המשפט העליון. תחילה טענה העירייה כי אין להביא בחשבון 60 הימים את פרק הזמן שחלף עד להגעתה של ההשגה בפועל לידיו של מנהל הארנונה. וזאת בהתבסס על כך שעל החברה להגיש השגותיה למנהל הארנונה ולא לגורם אחר בעירייה. בנוסף ובהמשך טענה העירייה, באמצעות ב"כ, עורכי הדין כפיר יפת, לימור ספצ'ק והילה גרפינקל, כי ראוי להפעיל את הסנקציה הקבועה באותו סעיף בחוק באופן מידתי, המביא בחשבון את מכלול נסיבות המקרה. לטענת העירייה בערעור יש ל"עדן" את הסקציה הקבועה בחוק באמצעים פרשניים, על מנת להימנע מפגיעה חריפה ובלתי מוצדקת בקופה הציבורית והכנסותיה לרווחת הכלל.
מנגד החברה המשיבה באמצעות עו"ד שלומית סלע, טענה כי את החוק יש לפרש באופן חד וברור, כפי שעולה מלשונו, פרשנות המשרתת את ההגנה על האזרח. לטענתה מטרת הסעיף בחוק הינה " הטלת סקציה על הרשות במקרים שבהם היא מטפלת בהשגות באופן לקוי- בין שהטיפול הלקוי נעשה בכוונה תחילה ובים שנעשה ברשלנות".
שופטי בית המשפט העליון: חנן מלצר, ניל הנדל ודפנה ברק-ארז דחו את ערעור העירייה והותירו על כנה את פסק הדין במחוזי. בין היתר נכתב בפסק הדין "הסקציה הקבועה בסעיף 4 (ב) לחוק הערר היא חריפה. ניתן אף להודות כי בהסתכלות הבוחנת את נסיבותיו של מקרה פרטי זה או אחר אפשר להגיע למסקנה כי הפעלתה של הסקציה האמורה עלולה לפגוע באופן לא מוצדק לכאורה בקופה הציבורית המשרתת את טובת הכלל, אולם במבט רחב יותר, יש לייחס משקל רב לחשיבות הנודעת למתן תשובות במועד להשגות בתחום הארנונה, על מנת לתרום לתכנון הכלכלי של פעולותיהם של הנישומים... "בית משפט העליון דחה טענת העירייה שיש לפרש את תחילת מניין 60 הימים מהיום שההשגה הגיעה בפועל לידיו של מנהל הארנונה "האזרח נדרש לשלוח את ההשגה למנהל הארנונה בהתאם לכתובתו או לפרטי קשר אחרים שהעירייה מפרסמת בכל הנוגע לפניות אליו. מעבר לכך אין בידו לשלוט באופן שבו ' מתגלגלת' ההשגה במשרדי העירייה" בית המשפט העליון המליץ כי ראוי שהכתובת המדויקת למשלוח ההשגה תצוין על גבי ההודעה הנשלחת לנישום " נקבע כממצא עובדתי כי לא נפל כל פגם מצד החברה באופן שליחת ההשגה. משכך אין לה לעירייה להלין אלא על עצמה בהתייחס לעיכוב שחל בהעברת ההשגה לידיו של מנהל הארנונה". ראוי לציין כי בשל התנהלות העירייה במקרה זה, כפי שקבע בית המשפט,בנוסף לפגיעה בהכנסות הארנונה תשלם העירייה לחברת "מכשירי תנועה" החזר הוצאות משפט בסך כולל של 25,000 שקלים עבור העתירה במחוזי והערעור בעליון.